ספרו לי מה קורה פה ?
"למידה היברידית", "משולבת", "מקרוב", "מרחוק", גם וגם, "מודלים פדגוגיים", "זום לא טוב", "כיתה הפוכה", "למידה סינכורנית", "א-סינכרונית", "גוגל-קלאסרום", הערכה חלופית, מתווה כזה, מתווה אחר …
די, עם כל המילים המפוצצות האלו! מישהו יכול לעשות לי סדר בכל הבלאגן הזה ? איך אני הולכת ללמד בספטמבר? איך אני יכולה להיות ערוכה לכל תרחיש ולכל מתווה? והאם אפשר שזה יהיה במילים פשוטות? טוב ששאלתם. בדיוק בשביל זה בנינו את המדריך הזה!
כולנו עברנו יחד "למידה מרחוק" בגל הראשון של הקורונה. התחלנו עם חששות, למדנו המון מהתהליך, והתוצאה הייתה ברובה טובה. לפעמים הצלחנו ולפעמים לא. בואו נודה, אלתרנו לא מעט, ניסינו לקחת מפה ומשם, העיקר להצליח לעבור איכשהו את התקופה המאתגרת הזו. אבל שנת תשפ"א מגיעה, ואיתה שגרת הקורונה שנכפתה עלינו, ושתלווה אותנו עוד זמן מה. לכן הפעם אנו חייבים להיערך אחרת, באופן יותר מקצועי ומסודר.
אנו מבינים פדגוגיה מצוין. הבסיס של המודל הפדגוגי שכולנו מכירים לפיו למידה איכותית תתרחש רק אם התלמידים ירגישו שהחומר רלוונטי אליהם, כשנזמן להם חוויה וכשנערב אותם בתהליך הלמידה, עובד ויעבוד מצוין בכל מתווה ובכל תרחיש גם מרחוק וגם מקרוב. אז בעצם, כל מה שעלינו לעשות זה לקחת את כל מה שאנחנו כבר יודעים, לבחור מה ללמד (תוכן), לאמץ מודל היברידי מתאים ולהתאים עצמנו למציאות החדשה.
קבוצות הווצאפ שלכם, הפיד בפייסבוק והמייל בטח מפוצץ בפוסטים על מודלים פדגוגיים וזה לפעמים רק יותר מלחיץ, מאיפה אני מתחיל? מה מתאים לי? איך אני אלמד את זה? איזה כלים אני צריך כדי לממש? בדיוק בשביל זה כתבנו עבורכם את המדריך הזה.
אז מה תמצאו במדריך הזה ?
"מפה" אחת כללית בסיסית שעליה אנו ממליצים לבסס את תהליך בניית יחידת הלמידה,אוסף דגמי הוראה וכלים טובים שליקטנו עבורכם, טיפים של אלופים, וכמה קישורים טובים.
מה אין פה ?
התייחסות להיבטים רגשיים - לא כי זה לא חשוב, אלא כי אנחנו יודעים שאתם עובדים על זה בצוותים.
התייחסות לסדירויות - כנראה שתעשו את מה שבית הספר יקבע.
הצעות לתוכן לימודי - יש המון, אתם לא צריכים אותנו בשביל זה.
הסבר על כלים דיגיטליים - יש המון מדריכים ברשת, ויש את רכזת התקשוב התותחית שלכם שתמיד תדע לעזור.
העקרונות החשובים:
-
לומד עצמאי זה טוב - ברור, אין מה להסביר. מה גם שצריך ללמד ילדים ללמוד בעצמם.
-
גמישות ואוטונומיה - הצוות החינוכי והתלמידים שותפים ביצירת הידע, בהפקתו, ובהבניית תהליך הלמידה. נסו לתת לתלמידים לבחור מה ? מי ? איך? מתי ? ואיפה ללמוד.
-
הנעה חברתית - תמיד נכון, בעתות משבר אפילו יותר.
-
המורה כמנהל הלמידה וכמאמן - זה אומר שלא בהכרח אתם אלו שמעבירים את החומר, אלא מאפשרים לעיתים לתלמיד ללמוד לבד. זה אומר שאתם משחררים.
-
טכנולוגיה ככלי ולא מטרה - זה שיש ים של כלים טכנולוגיים זה לא אומר שאתם חייב לדעת את כולם. מספיק שתכירו 3-4 כלים שתשתמשו בהם.
-
"רק מי שעומד בשער חוטף גולים" - היו אמיצים, יצירתיים אתם חייבים לנסות כדי להצליח, גם אם תכשלו פה ושם.
-
שבירת גבולות - למידה יכולה להתבצע בכל מקום ! גבולות פיזיים של זמן, מרחב וגיל לא צריכים להכתיב או להגביל לכם את זירת הלמידה.
-
הרחבת השחקנים והשותפים - עמיתים, הורים וקהילה בנוסף לצוות החינוכי – הם שחקנים שניתן לרתום לתהליך הלמידה.
-
דיפרנציאליות וגיוון הל"ה - מיותר להסביר למה זה חשוב, רק נגיד שבלמידה היברידית תמצאו יופי של טכניקות ופתרונות למימוש הנושא.
-
מספיק טוב לפעמים עדיף ממושלם - החשש מאי השגת המושלם גורם לפעמים לא לנסות בכלל או להתאכזב מהתוצאה ולנטוש.
? בואו נעשה סדר במושגים
-
למידה סינכרונית - כל הלומדים והמורה נמצאים בשיעור באותו הזמן (לדוגמא: פרונטלי, או מפגש זום).
-
למידה א-סינכורנית - כל אחד מהלומדים עובד בזמן ובמקום שהוא בוחר (לדוגמא תרגול נושא באופק, או צפיה בסרטון וכתיבת מטלה)
-
למידה היברידית - למידה שמשלבת בין 2 דרכים:
-
למידה המתקיימת גם בכיתה (פנים מול פנים) וגם מרחוק (התלמיד במקום X, והמורה במקום Y).
-
שילוב של למידה סינכרונית ו-א-סינכרונית, כלומר, בחלק מן הזמן התלמיד נמצא באינטראקציה עם מורה מרוחק, ובחלק מן הזמן באינטראקציה עם חומרי למידה ברשת.